דור שורדי מלחמת העולם השנייה – מתאחדים

דור שורדי מלחמת העולם השנייה – מתאחדים

אירוע הוקרה לשורדי השואה 02.05.2023 מגדל העמק

06.05.2023

מגדל העמק חוגגת 70 ומארחת את
טקס גיבורות וגיבורי היופי 23

רוזהקורנץ'קרית ביאליקברחתי ביחד עם אמא ואח מפולטבה לעזור סברדלובסק בשנת 1941
קלבדיהשפובלנקועכובאוגוסט 1941 ברחנו מאוקראינה, אמא, אח ואבא. פצצות נפלו מאחורינו, לקח הרבה זמן להגיע לקזחסטן (מספר חודשים). תוך זמן קצר אחי נפטר מדלקת קרום המוח, אבי גויס לצבא ובשנת 1942 הוא נפטר. אמא הייתה מורה ועבדה בבית הספר. הם גרו בבית פרטי. בגיל 3-4 שנים הם עבדו בחווה קיבוצית (היבול נקצר בטמפרטורה של 30-35 מעלות). בחורף נקטפו בשדות ירקות קפואים: תפוחי אדמה, גזר, סלק... באביב אכלו חומצה, בצל ושאר ירקות. האוכל היה גרוע. אמא שלי גידלה אותי להיות אדם ישר ותכליתי. קיבלתי תואר ברפואה והפכתי לרופא, כמו שאבי רצה. ניקוי זיכרון. היא עבדה כרופאה, מנהיגה ברמות שונות. יש לי את התואר "דוקטור נכבד". יש לי 3 מדליות יובל.
בשנת 2014 עלה לישראל. כאן נבחרתי ליו"ר מחלקת הסיוע לשואה בעכו.
אידהצודיקקצריןבתחילת המלחמה עוד לא הייתי בת שנה. המשפחה שלי גרה בכפר  באוקראינה.
בימים ראשונים של מלחמת השנייה, אבא גויס לצבא.
היה מסוכן מאוד להישאר בכפר שלנו. אמא ואני עם היהודים מהכפר הלכנו לתחנת הרכבת בעיר דג'נקוי ומשם ברכבת נסענו עד הקזכסטן.
קור ורעב זה מה שאני זוכרת מהשנים ארוכות  של המלחמה
אבא שלי מת במלחמה.
אחרי המלחמה חזרנו לאוקראינה.
רומואלדהקולובורוטניעכונולדתי באוקראינה אמא שלי הייתה מורה ואבא חקלאי בתחילת המלחמה ברחנו  מתחת לטילים והפגזות רעבנו אמא שלי הייתה מחליפה דברים באוכל היה  לנו מאוד מפחיד   שרדנו וברחנו לקזכסטן ואבא שלי הלך להילחם במלחמה שם אמא שלי עבדה בתור מורה אנחנו הלכנו ואספנו מהחקלאות  הקפואה בשביל להתקיים והצלחנו לשרוד אחרי המלחמה חזרו לאוקראינה ואבא שלי חזר מהשירות הצבאי סיימתי מכללה רפואית עובדתי בתור רופאה בנובמבר  שנת 2020 עליתי לארץ
סמןדרבסקיצפתסקליאנסקי יפים (בן אייזר)
נולד ב-25 בנובמבר 1939 בקייב, רפובליקה האוקראינית, ברית המועצות.
אמא, סקליאנסקי אדל (בת אייזיק), ילידת 1905 במרץ 8.
אבא, סקליאנסקי אייזר (בן זליק), יליד 1912
בתחילת מלחמת העולם השנייה, כל המשפחה הייתה בקייב. לפני הכיבוש, האב הצליח להעלות את כל המשפחה (יפים עם אמו ואחיו הגדול ואחותו של האב) על רכבת ובעצמו יצא להגן על קייב. זה היה באוגוסט 1941.
המשפחה הגיעה בסופו של דבר לפינוי באוזבקיסטן בעיר ג'לאלבאד, שם שהו עד 1944, עד לשחרור קייב, ולאחר מכן חזרו הביתה.
וכל השנים שלאחר מכן, יפים חי, למד, עבד בקייב.
ב-26 בנובמבר 1991 עלה יפים לארץ, לעיר צפת, כאן הוא חי בשלום עד היום.
יפיםסקליאנסקיצפתסקליאנסקי יפים (בן אייזר)
נולד ב-25 בנובמבר 1939 בקייב, רפובליקה האוקראינית, ברית המועצות.
אמא, סקליאנסקי אדל (בת אייזיק), ילידת 1905 במרץ 8.
אבא, סקליאנסקי אייזר (בן זליק), יליד 1912
בתחילת מלחמת העולם השנייה, כל המשפחה הייתה בקייב. לפני הכיבוש, האב הצליח להעלות את כל המשפחה (יפים עם אמו ואחיו הגדול ואחותו של האב) על רכבת ובעצמו יצא להגן על קייב. זה היה באוגוסט 1941.
המשפחה הגיעה בסופו של דבר לפינוי באוזבקיסטן בעיר ג'לאלבאד, שם שהו עד 1944, עד לשחרור קייב, ולאחר מכן חזרו הביתה.
וכל השנים שלאחר מכן, יפים חי, למד, עבד בקייב.
ב-26 בנובמבר 1991 עלה יפים לארץ, לעיר צפת, כאן הוא חי בשלום עד היום.
רוזהצ'מוךצפתאני, רוז צ'מוך, נולדתי ב-29 בינואר 1930 בעיר קייב. כשהתחילה מלחמת עולם השנייה, עזבנו את קייב ברגל ולאחר מכן על הרכבת הגענו לנובוסיבירסק. בשנת 1945, לאחר שאבי שוחרר מהצבא, חזרנו לקייב.
בשנת 1948 סיימתי את בית הספר התיכון ונכנסתי לאקדמיה לשפות זרות בקייב. בשנת 1952 סיימתי את האקדמיה ועם בעלי עברנו לעבוד ולחיות בעיר נובוסיבירסק. ב-1956 חזרנו לקייב, שם עבדתי כמורה לאנגלית. בשנת 2002 עלינו לישראל. התאלמנתי ב-2014.
מאחלת למדינה ולעם ישראל לחיות בשלום. מאוד חשוב לשמור על הארץ שלנו. שכולם יהיו בריאים ושלווים.
ראיסהשפירוכרמיאלב-28 באוקטובר 1941 פונו לאוזבקיסטן אמו של עטיה, אחי  וולודיה והורי אמו. הם גרו באוהל הרבה זמן, 5 אנשים ישנו על לוחות, האוהל דולף, התנאים היו קשים. סבא עבד כסנדלר, תיקן נעליים בלילות, קנה לחם לילדים. אמא לקחה את האחיין שלה לגדל אותו, הוא היה לבד. אמא עבדה בבית חולים צבאי והוציאה את הפצועים מהקו הקדמי. חיינו קשה, מאוכל - 100 גר'. לחם ליום. עלינו מאוקראינה ב-1994. אני ראש "בית  חם"  בכרמיאל.
ולדימירמטיוקובסקיכרמיאלבתחילת המלחמה פינו אותנו לקזחסטן (אלמטי). חיינו בתנאים קשים, לא היו מים, בחורף שברנו את הקרח כדי לרחוץ את הילד. אמא שלי נהגה לקחת אותי לעבודה וכל הצוות טיפל בי. חיינו בקור וברעב. בשנת 1945 חזרנו הביתה לחצי האי קרים. בגן קיבלנו חתיכת לחם קטנה. שירת בצבא 25 שנה. באנו מאוקראינה ב-2001. אני לוקח חלק פעיל בעבודת "בית חם" בכרמיאל.
גלינהפוליאקובעכוהיא נולדה ב-21 במאי 1936 בעיר חרקוב.  בספטמבר 1941, לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, היא והוריה יצאו לפינוי לעיר פרוקופייבסק שבסיביר.  אמי ואני חזרנו לחארקוב בפברואר 1944, העיר נהרסה כליל, התיישבנו בבית ישן, אמי קיבלה עבודה בבית ספר, היא הייתה מורה.  בספטמבר 1944 עלתה לכיתה א' של בית הספר, אותו סיימה במדליית זהב בשנת 1954. לאחר מכן למדה בפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה של אוניברסיטת חרקוב, בשנת 1959 קיבלה תעודה בהצטיינות מהאוניברסיטה ו. התמחות בפיזיקה.  עבודה נוספת במכון חרקוב לפיזיקה וטכנולוגיה, הגנה תחילה על מועמד ולאחר מכן על עבודת דוקטורט.  בשנת 1999 יצאה לישראל עם משפחתה (בעל ובנה).  מאוד אהבתי את הארץ הזאת, אני מעריץ את הגבורה של היהודים שיצרו והגנו על ישראל.  טיילתי הרבה וממשיך לטייל ברחבי הארץ, אני יוצר דיווחי וידאו על הטיולים האלה, אני מנסה להעביר לקהל את האהבה שלי לישראל בהם
אירינהפבלוצקיעפולהכשהחלה המלחמה היא פונתה עם אמה.
אבא חיפש אותנו הרבה מאוד זמן אחרי המלחמה. פינינו לקמרובו. לא אכלנו, אבל הכל נגמר בטוב
אברךקוסייסעפולהבמהלך המלחמה הוא פונה עם אמו לעיר סמרקנד, אבא לחם במלחמה.
בוריסקץעפולהאמי ברחה מאוקראינה, נולדתי בפינוי בצפון הקווקז, בשנת 1948 אמא שלי מתה, אבי מת במלחמה. הפכתי יתומה, אבל הצלחתי להתגבר על הכל, לבנות את חיי, עבד מנהל, להתחתן בהצלחה .
בלהאנ'נובסקיקרית שמונהפונה מקרים לטשקנט, ואז חזר לקרים
פאנהמורגשטרןקרית שמונהלאחר המלחמה, לעזוב את אודסה, אם לשלושה ילדים, העיר עברה הפצצה, אחר כך הלכנו ימים רבים, ואז הגענו לטשקנט.
אידיהוסילייבחיפהבגיל 13 נלקחתי כמתנדב לחזית. החלפתי את הסגן, הייתי ראש חדר האוכל במפקדת גדוד 66
ולנטינהלוקשיןחיפהיש סיפור של חיים
סילביהפייגיןחיפהפינוי מלנינגרד, היה רעב, בגיל 41, קויבישב, אבא נפטר ב-1941,
לבצימקובסקיכרמיאלהייתה לנו משפחה גדולה. גר בכפר. בימים הראשונים של המלחמה עזבו שלוש משפחות. 12 המשפחות שנותרו נהרגו. נסענו לסיביר, שם נפטרה סבתי. גווענו ברעב ואמא שלי עבדה הרבה, אבי היה מפקד פרטיזנים. הוא שרד ואחרי המלחמה המשפחה חזרה
https://memory-road.co.il/he/albums/yrw-hwkrh-lshwrdy-hshwh-02-05-2023-mgdl-hmk/

https://www.facebook.com/groups/824674001818094/permalink/1284322992519857/

Subscribe
Notify of
guest
0 комментариев
Inline Feedbacks
View all comments

0
Would love your thoughts, please comment.x