עדותו אלה חלפינה

, שם נעורים סולובייבה, ,סולובייב נולדה ב-1932 בעיר פיריאטין אוקראינה, לשם הוריה הרופאים נשלחו לעבוד אחרי סיום לימודיהם. המשפחה עברה להתגורר בקייב כשהגב' חלפינה הייתה בת שנתיים. כשבועיים לפני תחילת המלחמה נסע האב עם הילדה לחופשה בעיר נלצ'יק אשר ב שם התגורר אחיה של האם. האם הייתה אמורה לעבוד עוד ימים אחדים ולהצטרף אליהם. כששמע האב שהחלה המלחמה, הוא דאג לאשתו שנשארה בקייב ומייד נסע חזרה עם הילדה. הם הגיעו לקייב, אך בדרך סבלו מהפצצה כבדה מאוד. האב רץ לסייע לפצועים והילדה חיכתה לו. מייד כשהגיעו לקייב האב, שלקח חלק במלחמת ברה"מ-יפן ולפני כן במלחמת העולם הראשונה, גויס מייד ועבר את המלחמה כרופא צבאי. האם עם הילדה עלו על ספינת המסע האחרונה שיצאה מקייב והגיעו לאותו אח של האם בעיר נלצ'יק. שם האם עבדה בטיפול בפצועי מלחמה והילדה הלכה לבית ספר. לדבריה, ילדים מקומיים התייחסו עליה טוב. כשהגרמנים קרבו לעיר, אחיה של האם, חבר המפלגה הקומוניסטית, הלך עם חבריו להרים והם הפכו לפרטיזנים. את האם עם ילדתה הוא העלה לרכבת לאוזבקיסטן, שם נשלחו לעיר שבקרבת טשקנט טשקנט. האם עבדה כרופאה בטשקנט והילדה הלכה לבית ספר. המרואיינת מציינת כי במשך כל תקופת המלחמה היה קשה מאוד עם אוכל.

כשהמלחמה הסתיימה, הצליח האב לקבל בחזרה מחצית מהבית שלהם בקייב. הוא לקח את משפחתו מאוזבקיסטן. המרואיינת מספרת כי קייב שאחרי המלחמה הייתה מלאת הריסות, אך רק באזורים מסוימים. הוריה עבדו כרופאים, היא סיימה את לימודיה בבית הספר והלכה גם היא ללמוד רפואה. הגב' חלפינה היא בעלת תואר אקדמי מתקדם. היא עבדה כרופאת ילדים ואחרי כן, במשך שנים רבות, לימדה במוסדות להשכלה גבוהה.